מאמר בנושא כללי הבוררות 2012 של ICC - השינויים העיקריים שנערכו אל מול כללי 1998

 

יולי, 2012

דגשים לחוקי הבוררות החדשים של ה-ICC.

מאת תמר משל.

 

ב -1 בינואר 2012, נכנסו לתוקף "כללי הבוררות ויישוב סכסוכים בדרכים חלופיות" (להלן: "כללי הבוררות") של בית הדין הבינלאומי לבוררויות (להלן: "בית הדין") של ה-International Chamber of Commerce (להלן: "ICC"), מהמובילים במוסדות הבוררות הבינלאומיים. הכללים החדשים הוכנו בשיתוף עם אנשי עסקים, עורכי דין, בוררים, ומומחים בתחום הבוררויות הבינלאומיות. כתוצאה מכך, מספר רכיבים חדשים נוספו לכללים על מנת להתאימם להתפתחויות האחרונות בתחום ולצרכים המתפתחים של הקהילה העסקית הבינלאומית. כמו כן, חלק משיטות העבודה של בית הדין, שלא נכללו בכללים הישנים משנת 1998, באים כעת לידי ביטוי בכללים החדשים על מנת לשפר את שקיפות ובהירות הליכי הבוררות של ה-ICC.

לשינויים שהוכנסו בכללים שלוש מטרות עיקריות: מודרניזציה של תהליך הבוררות, הבהרת הנוהג הקיים ושיפור היעילות. מאמר זה סוקר בקצרה את השינויים החשובים ביותר לכללים ומשמעותם.

 

1. מודרניזציה

כמה מההוראות החדשות בכללים נועדו להתאימם לצרכים המודרניים של הקהילה העסקית הבינלאומית, כולל הצורך הגובר בסעדי ביניים דחופים בשלבים המוקדמים של הבוררות הבינלאומית והעלייה במספר הבוררויות מרובות-צדדים. בנוסף, ההתייחסות אל טלקס ומברקים הוחלפה בתקשורת דוא"ל, והשפה המשמשת את החוקים החדשים הינה נטולת מגדר.

 

1.בורר חירום (סעיף 29 ונספח V)

ההוראות החדשות בדבר בוררות החירום נועדו לאפשר לצדדים להשיג סעדי ביניים דחופים שאינם יכולים לחכות למינוי מותב הבוררות, ולהחליף את אופציית ה-Pre-Arbitral Referee procedure לפי חוקי 1998. היקף: הוראות בוררות החירום יחולו רק על צדדים או יורשיהם אשר חתמו על הסכם בוררות ICC לאחר 1 בינואר 2012, אלא אם כן הצדדים ציינו במפורש שהוראות אלו לא יחולו על הבוררות או הסכימו להליך קדם-בוררות שונה המספק צעדי ביניים.

הליך: בקשה לבוררות חירום יש להגיש למזכירות בית הדין (להלן: "מזכירות"), בצירוף סכום של 40,000$US. בקשה כזו ניתן להגיש עוד לפני הגשת בקשת הבוררות עצמה, כל עוד היא מוגשת בתוך 10 ימים. לחילופין, ניתן להגישה יחד עם בקשת הבוררות או הגשת בקשת הבוררות, כל עוד התיק טרם הועבר למותב הבוררות.

אם נשיא בית הדין מחליט לקבל את הבקשה לבוררות חירום, הוא או היא ימנו בורר חירום, בדרך כלל תוך יומיים. בורר החירום יקבע את לוח הזמנים הפרוצדורלי, בדרך כלל תוך יומיים, וייתן החלטה (צו) תוך 15 יום.

תוצאה: החלטת (צו) בורר החירום אינה מחייבת את מותב הבוררות, ומותב הבוררות רשאי לשנות או לבטל את ההחלטה. ההחלטה אינה נבדקת על ידי בית הדין, ותימסר לצדדים ישירות על ידי בורר החירום. בורר החירום אינו יכול לפעול כבורר בהמשך אותם ההליכים.

 

ב. עלויות בבוררויות רב-צדדיות (סעיף (4)36)

כאשר צד לבוררות צורף לפי סעיף 7 לכללים או כאשר ישנן תביעות בין מספר צדדים בהתאם לסעיף 8, "בית הדין יקבע מקדמה אחת או יותר כנגד עלויות הבוררות אשר הצדדים יהיו מחויבים לשלם לפי החלטת בית הדין". בעוד ברירת המחדל נשארה שהתובע/ים והמשיב/ים יהיו אחראים לתשלום מראש של המקדמה כנגד העלויות הנקבעת על ידי בית הדין על בסיס 50/50, הוראה זו מאפשרת לבית הדין להקצות תשלום זה באופן שונה כאשר הוא סבור כי השינוי מוצדק בנסיבות העניין.

 

2. הבהרת הנוהג הקיים

רבות מההוראות החדשות בכללים לא מוסיפות מושגים חדשים, אלא נועדו להבהיר נוהגים מבוססים של בית הדין שהתפתחו במהלך השנים.

 

1.צירוף צדדים (סעיף 7)

היקף: הן התובע/ים והן המשיב/ים רשאים לצרף גורמים נוספים לבוררות קיימת.

הליך: בעוד צירוף צדדים היה אפשרי גם לפי חוקי הבוררות מ-1998, כעת אין צורך לקבל החלטה של בית הדין כדי לצרף צד נוסף. בעל דין המבקש לצרף צד נוסף צריך להגיש "בקשה לצירוף" שבה הוא מעלה טענות נגד הצד אותו הוא מבקש לצרף ולשלם אגרה בסך 3,000US$. צירוף צדדים לא אפשרי לאחר שבורר אושר או מונה בהליכים, אלא אם כל הצדדים מסכימים ביניהם, כולל הצד המצורף.

תוצאה: לצד המצורף יש את אותן זכויות וחובות כמו שאר הצדדים לבוררות, כולל הזכות להגיש תשובה, להעלות התנגדויות לסמכות השיפוט, למנות בורר, להגיש טענות ולבקש צירוף צד נוסף, והסכמתו נדרשת לכל שינוי בהסכם הבוררות.

 

2.בוררות רב-צדדית (סעיף 8)

היקף: בעוד בוררויות רב-צדדיות היו קיימות גם לפי כללי 1998, הכללים החדשים קובעים כעת במפורש כי כל צד לבוררות רשאי להעלות טענות נגד כל צד אחר לבוררות, כולל טענות שכנגד וטענות שהוגשו על ידי צד שצורף.

הליך: כמו בעבר, טענות חדשות יש להעלות טרם החתימה על תנאי ההפניה ("Term of Reference") או אישורם על ידי בית הדין, אלא עם מותב הבוררות מאשר אחרת.

תוצאה: טענות נגד גורמים מרובים תתאפשרנה בכפוף להתנגדויות לסמכות השיפוט שהועלו על ידי הצד שנגדו מועלות הטענות על פי סעיף (א)(4)6. הצגת טענות נגד גורמים מרובים עשויה גם לגרום להקצאה שונה של המקדמה/ות כנגד עלויות הבוררות, לפי החלטת בית הדין.

 

3.בוררות רב-חוזית (סעיף 9)

היקף: הכללים מאפשרים באופן מפורש הבאת טענות על בסיס של חוזה אחד או יותר בהליך בוררות אחד.

הליך: כאשר טענות מובאות תחת יותר מחוזה אחד, טענות אלה כפופות לסעיפים (3)6 ו-(4)6. העיקרון המנחה הוא האם כל הצדדים הסכימו כי טענות אלה ישמעו בבוררות אחת.

תוצאה: כאשר שאלה זו מופנית לבית הדין בהתאם לסעיף (3)6, "הבוררות תמשיך לגבי הטענות אשר בית הדין סבור כי (א) הסכמי הבוררות לפיהם טענות אלה מובאות עשויים להיות תואמים, ו(ב) ייתכן כי כל הצדדים לבוררות הסכימו שניתן יהיה לקבוע טענות אלה יחד בבוררות אחת" (סעיף (ב)(4)6).

 

4.קונסולידציה (סעיף 10)

היקף: כמו בעבר, רשאי בית הדין לאחד שתי בוררויות ICC או יותר לתוך הליך אחד כאשר אחד או יותר מהצדדים לאחת הבוררויות ביקש זאת.

הליך: בית הדין רשאי לאחד שתים (או יותר) בוררויות כאשר: (1) הצדדים הסכימו לאיחוד, או (2) כל הטענות מובאות על פי אותו הסכם בוררות, או (3) הטענות בבוררויות מובאות תחת יותר מהסכם בוררות אחד, אך הבוררויות הן בין אותם הצדדים, המחלוקות הן בקשר לאותה מערכת יחסים משפטית ובית הדין קובע כי הסכמי הבוררות תואמים.

כמו בעבר, בבואו להחליט האם לאחד את הבוררויות, רשאי בית הדין להביא בחשבון נסיבות כגון האם בורר אחד או יותר אושרו או מונו באחת או יותר מהבוררויות ואם כן, האם אותם בוררים או בוררים שונים אושרו או מונו, השלב הפרוצדורלי של ההליכים והאם תנאי ההפניה ("Term of Reference") נחתמו.

תוצאה: כאשר בוררויות מאוחדות, הן תהיינה מאוחדות לתוך הבוררות שהחלה ראשונה, אלא אם כן הוסכם אחרת על ידי כל הצדדים. כתוצאה מכך, ייתכן שהמקדמה/ות כנגד עלויות הבוררות הנקבעת על ידי בית הדין תשתנה. איחוד הוא החלטה מנהלית סופית אשר מותב הבוררות לא יכול לבטלה.

 

5.היעדר משוא פנים

לפי הכללים החדשים, בוררים פוטנציאליים נדרשים לחשוף את "כל הנסיבות אשר יכולות להעלות ספקות סבירים ביחס למשוא הפנים של הבורר" בטפסים אשר כל בורר חייב להגיש לפני שהוא או היא יכולים להתמנות כבוררים, כמו גם באופן רציף במהלך הבוררות (סעיף 11). היעדר משוא פנים גם הוסף במפורש כעילה לערעור על מינוי בורר (סעיף 14).

 

6.היקף ובלעדיות (סעיף (2)1)

הכללים החדשים כבר לא מתייחסים לסכסוכים "עסקיים", ובכך הרחיבו את היקף היישום שלהם למחלוקות הנובעות מהסכמי השקעות והסכמי סחר חופשי. כמו כן, הכללים כעת מתייחסים במפורש לבוררויות בהן מעורבות מדינות או ישויות מדיניות בסעיף החדש למינוי ישיר של בוררים (סעיף (4)13).

בנוסף, הכללים קובעים כעת כי "בית הדין הוא הגוף היחיד המוסמך לנהל בוררויות תחת הכללים, כולל בדיקת ואישור פסקי בוררות שניתנו בהתאם לכללים", וזאת כדי למנוע את השימוש בכללים ע"י מוסדות בוררות אחרים או על ידי צדדים לבוררויות

ad-hoc. 3.

יעילות מספר הוראות בכללים הוספו או תוקנו על מנת לשפר את יעילות הזמן והעלות של הליך הבוררות בתגובה לחשש הולך וגדל של המשתמשים בכללים בנוגע להיבטים אלו של הבוררות.

 

1.ניהול זמן ועלות

הכללים החדשים מציגים מספר מאפיינים חדשים שנועדו לשפר את ניהול הזמן ועלות הבוררות על ידי בוררים וצדדים כאחד:

• מוטב הבוררות והצדדים נדרשים "לעשות כל מאמץ כדי לנהל את הבוררות בצורה מהירה וחסכונית, בשים לב למורכבות וערך הסכסוך" (סעיף (1)22);

• יש דרישה חדשה לערוך "פגישת ניהול הליכים" ("case management conference") על מנת להבטיח כי מותב הבוררות והצדדים מתמקדים בתיק משלב מוקדם (סעיף 24);

• "מוקדם ככל האפשר לאחר הדיון האחרון לגבי עניינים הנתונים להכרעה בפסק הבוררות או לאחר הגשת כתבי הטענות האחרונים בנוגע לעניינים כאלה", מותב הבוררות נדרש להכריז על ההליכים ביחס לעניינים אלה כסגורים ולספק למזכירות ולצדדים תאריך שבו הוא מצפה להגיש טיוטה של פסק הבוררות לבית הדין לאישור (סעיף 27);

• בעת קבלת החלטות לגבי עלויות, מותב הבוררות רשאי להביא בחשבון את המידה שבה כל צד התנהל בבוררות בצורה מהירה וחסכונית (סעיף (5)37); • בקביעת שכר הבורר, בית הדין ייקח בחשבון את החריצות והיעילות של הבורר, הזמן שהושקע, המהירות של ההליכים, המורכבות של הסכסוך ואת העיתוי של הגשת טיוטת פסק הבוררות (סעיף (2)2 ונספח III);

• לכללים מצורף נספח חדש לחלוטין של טכניקות מומלצות לניהול תיקי בוררות (נספח IV)

 

2. התנגדות לסמכות שיפוט (סעיף (3)6)

היקף: רק במיעוט קטן של בוררויות בית הדין לוקח החלטה "שלילית" לגבי סמכות שיפוטו ודוחה את הבקשה לבוררות שהוגשה לפניו (בשנת 2010, למשל, מתוך 228 מקרים בהם הועלו התנגדויות לסמכות שיפוט, בית הדין לקח החלטה "שלילית" רק ב -20 מקרים, והחלטה "שלילית באופן חלקי", כלומר רק לגבי חלק מהצדדים או הטענות, ב-12 מקרים בלבד).

החלטות "שליליות" כאלו יכולות להיות תוצאה של היעדר הסכם בוררות בין הצדדים, היעדר כל התייחסות לבית הדין בהסכם הבוררות, או לעתים קרובות יותר - חוזים מרובים שאינם תואמים או אינם יכולים להישמע בבוררות אחת, או כאשר קיימים צדדים אשר לא חתומים על הסכם הבוררות ואשר לא היו מעורבים במשא ומתן או בביצוע החוזה.

הליך: התנגדות לסמכות שיפוט לפי הכללים החדשים תדון ותוכרע על ידי מותב הבוררות "אלא אם מזכ"ל בית הדין מעביר את העניין לבית הדין" בנסיבות מוגבלות כגון אלו שהוזכרו לעיל.

תוצאה: עם פונקציית "סינון" חדשה זו של המזכ"ל, פחות מקרים יופנו לבית הדין בנוגע להחלטה על סמכות שיפוט, והחלטות אלו יעשו לרוב ישירות על ידי מותב הבוררות עצמו. בכך יעילות ההליך תשופר וזמן כינון מותב הבוררות יקוצר.

 

3. מינוי ישיר של בוררים על ידי בית הדין (סעיף (4)13)

על מנת לשפר את היעילות והמהירות של כינון מותב הבוררות, הכללים נותנים לבית הדין את הסמכות למנות באופן ישיר כל אדם לפעול כבורר במקרים בהם מעורבת מדינה או ישות מדינית, צדדים ממדינה או טריטוריה אשר אין לה וועדת ICC לאומית או קבוצת ICC, וכאשר קיימות נסיבות ההופכות מינוי כזה לחיוני וראוי.

לסיכום, יש להדגיש כי בעוד הכללים בהחלט מציגים כמה חידושים וחידודים שנועדו לקדם את תהליך הבוררות, להבהיר את הנהלים הקיימים ולשפר את היעילות, צדדים הפונים לבוררותICC יכולים להיות סמוכים ובטוחים כי מאפייניה הבסיסיים והידועים נשמרו, על מנת להבטיח את אותה איכות גבוהה של הליכי ופסקי בוררות.

 

*מחברת המאמר הינה עורכת דין בקנדה ושימשה כסגן פרקליט במזכירות בית הדין של ה-ICC בפריז.

© ICC ISRAEL 2014