בפסק דין ייחודי - בית המשפט המחוזי ביטל פסק בוררות של ה- ICAC

 

עו"ד בנימין (בנג'י) לבנטל

 

עו"ד בנימין (בנג'י) לבנטל, שותף.

גדעון פישר ושות'

 

בית משפט המחוזי בפ"ת (השופט בנימין ארנון) ביטל פסקי בוררות שניתנו על ידי ה- ICAC לטובת משרד הפנים האוקראיני כנגד חברת ויואנס בע"מ (סופרקום לשעבר), והכריז על פסקי הבוררות כבלתי ניתנים לאכיפה, לאור הקביעה כי מדובר בהליך בוררות שאינו צודק, הנכנס בגדר סעיף 5 של אמנת ניו יורק בנושא הכרה ואכיפה של פסקי בוררות זרים*.

 

בבוררות שהתנהלה תחת מוסד הבוררות הבינלאומי של לשכת המסחר האוקראינית (ICAC), נפסק לטובת משרד הפנים של אוקראינה (האגף לאספקת משאבים) פסק בוררות לפיו הסכם שנחתם עם ספק ישראלי (ויואנס בע"מ) הוכרז כבטל מעיקרו, מחמת אי חתימה של מורשי חתימה על ההסכם (על ידי האגף לאספקת משאבים) (להלן: "פסק הבוררות הראשון").

 

בפסק בוררות נוסף שניתן באותו נושא, בעקבות פסק הבוררות הראשון, חויבה אותה ויואנס, להשיב למשרד הפנים האוקראיני למעלה ממיליון דולר (להלן: "פסק הבוררות השני"), וזאת, בין היתר בהתבסס על הקביעה הקודמת שההסכם בין הצדדים בטל מעיקרו. ויואנס פנו לבטל את פסק הבוררות הראשון בבתי המשפט האוקראינים אך בקשתם נדחתה וכך גם נדחה ערעורם בבית המשפט העליון האוקראיני. משרד הפנים האוקראיני מצידו הגיש לבית המשפט המחוזי בפ"ת בקשה לאכיפת פסקי הבוררות בהתבסס על אמנת ניו יורק. ויונאנס בתגובה, הגישה תגובה המתנגדת לבקשת האכיפה, וכן הגישה בביהמ"ש המחוזי בקשה נפרדת לביטול פסק הבוררות השני להשבה (זה היה הפסק הבוררות שהצד האוקראיני ביקש לאכוף). בית המשפט המחוזי דחה בקשת משרד הפנים האוקראיני לאכיפה ופסק כי פסקי הבוררות הינם בטלים מעיקרם.

 

היסוד לביטול פסק הבוררות ודחיית הבקשה לאכיפה התבסס על הקביעות הבאות: הכינוס והגיבוש של טריבונל הבוררות לא התבצעה על פי כללי ה- ICAC והייתה לא צודקת, בין היתר, לאור כך שהטריבונל נמצא משוחד לטובת הצד האוקראיני. אחד הבוררים (הבורר מטעם ויואנס) הוגבל מפני גישה למסמכי הבוררות, והיה נתון להשפעה בלתי הולמת, כולל באמצעות איומים על חייו. העדים מטעם הצד האוקראיני לא הגיעו לישיבות הבוררות לחקירה נגדית או בכלל.

 

בהקשר זה מן הראוי לציין הכך פסק המחוזי, למרות שויואנס לא התייצבה לדיונים ולא לקחה חלק פעיל בבוררות בטענה כי אין לה אמון בטריבונל. מסמכי בוררות לרבות ביחס לעלויות ואגרות הבוררות לא נמסרו לויואנס. התערבות בלתי הולמת מצד גורמים חיצוניים, בשיקול הדעת של טריבונל הבוררים. ההפרה כללית של כללי הצדק הטבעי. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, הינו ייחודי ונדיר, והינו חשוב במיוחד בפרספקטיבה בינלאומית בכך שהוא מבהיר שהאפקטיביות של הליכי בוררות חייבים להיות מבוצעים בצורה נאותה והגונה ולהיות מנוהלים לפי הספר וכללי צדק טבעי.

 

בהינתן האמור, פסק הדין מהווה המחשה ניצחת לכך, שטריבונלים שאינם מנהלים את הליכי הבוררות לפי כללים הוגנים ומקובלים מסתכנים בכך שיבטלו את פסיקותיהם, למרות שהמקרים בהם מבוטלים פסקי בוררות (או מוכרזים כבלתי אכיפים) בהתבסס על סעיף 5 לאמנת ניו יורק, הינם מעטים ונדירים. עם זאת, מניתוח פסק הדין עולה, כי לא מן הנמנע לסבור שיתכן ואם הליכי הבוררות היו עם פחות פגמים במצטבר, ייתכן ובית המשפט היה מוצא את פסקי הבוררות כברי הכרה ואכיפה ושבאופן עקרוני היקף ליקויים בהליך, לא היו בלתי הדירים וניתן היה לתקנם. אך חשוב מכך, לא מן הנמנע להעלות על הדעת כטענה לגיטימית, שההחלטה של ויואנס שלא להתייצב ולא לקחת חלק בהליך הבוררות (שידעה שמתנהל), צריכה לשמש לחובתה של ויואנס באופן משמעותי הרבה יותר. כך גם עולה על הדעת כטענה משמעותית, שיש לכבד את פסק הדין של בית המשפט העליון האוקראיני אשר דחה את הערעור של ויואנס בכל הנוגע לניסיונה לבטל פסק הבוררות הראשון, ולפיכך הינו פסק דין שאמור להיות מחייב וסופי – לדידי, זוהי התהיה והאתגר הגדול בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. למרות זאת, למקרא פסק הדין לעומק, נראה, כי הפסול המתואר בפסק הדין ביחס להליכי הבוררות – כולל האיומים על חייו של בורר, ההסתה הברורה נגד אחד הצדדים ומחדלים רבים נוספים – לא הותירו לבית המשפט המחוזי ברירה אלא לדחות את הבקשה לאכוף את פסק הבוררות ובכך גם לאיין את פסק הבוררות השני (שהיה מבוסס על קביעותיו של הפסק הראשון שההסכם היה בטל מעיקרו).

 

לדידי, חשוב שבתי המשפט ברחבי העולם, יאמצו את הרציו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין, כאשר ניצבים בפניהם נסיבות דומות, דווקא משום שיהיה בכך דווקא כדי לחזק ולשמר את האמון הרגיש בתחום הבוררות הבינלאומי, אשר כל כולו מבוסס על תפיסת עולם של הליך משפטי שוויוני, הגון והוגן, שכן אחרת אין לבוררות הבינלאומית תקומה. אמון זה חייב להיבנות בדרך שתבטיח שבוררים ומוסדות בוררות יישמו עקרונות זכות להליך הוגן, שקיפות והגינות, ושרק כך, החלטות ופסקי בוררות יהיו ברי תוקף ואכיפה על בסיס אמנת ניו יורק. רק משטר משפטי שכזה, ישקף גם מסר ברור, שאין תכלית או תוחלת בהשחתת משאבים משמעותיים על הליך בוררות שאינו הגון.

 

הערת אגב חשובה ביחס לפסק הדין: לטעמי, מנקודת מבט פרוצדורלית, עדיין מוטלת בספק השאלה כיצד החליט בית המשפט המחוזי כי ראוי לאפשר לספק הישראלי ויואנס, להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות השני, למרות האיחור במספר שנים, ולמרות ולאחר שהבקשה לביטול פסק הבוררות הראשון הוגשה באוקראינה ונדחתה על ידי פסק דין סופי של בית המשפט העליון של אוקראינה. בית משפט המחוזי אמנם התייחס לכך באופן מסוים בהחלטת ביניים בתיק זה, בעיקר על ידי פרשנות לאמנת ניו יורק ואופן יישומה, אך לדידי, התייחסות זו מותירה תהיות משפטיות באשר למהות וליסוד המאפשר את הגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות השני בישראל.

 

מנקודת מבטנו, בהתחשב בנסיבות של המקרה כמפורט בפסק הדין, ניתן היה להגיע לאותה תוצאה סופית, על ידי פסק דין שדוחה את בקשת האכיפה (כאשר למעשה כל הטיעונים שיכלו להיטען ביחס לבוררות יועלו במסגרת תגובה לבקשת האכיפה) וזאת, מבלי לעורר ספקות באשר ללגיטימיות ביטול פסק הבוררות השני, אך באופן שאינו נהיר בנימוקי פסק הדין, בית המשפט מצא לנכון לפסוק פוזיטיבית לבטל את פסק הבוררות השני, באופן אשר מותיר לדיון, למצער, את שאלת המשמעות של פסק הדין הסופי של בית המשפט העליון של אוקראינה.

 

*ה"פ (מחוזי-פ"ת) 12254-11-08 ויואנס בע"מ נ' האגף להספקת משאבים של משרד הפנים של אוקראינה [15 אפריל 2012].

 

עו"ד בנג'י לבנטל הוא שותף המחלקה הבינלאומית במשרד גדעון פישר ושות' ועוסק בליטיגציה ובוררות בינלאומית. מאי 2012

© ICC ISRAEL 2014