האתגר

על אף היחסים המתוחים בין ישראל לפלסטינאים, שני הצדדים ממשיכים לנהל מסחר הדדי פעיל ובהיקף רב יחסית, אשר מונע בעיקר מקרבה גיאוגרפית ויתרונות כלכליים של שני הצדדים.  ניתן לשער בזהירות כי המסחר השנתי מגיע לסך של בין שלושה לארבעה מיליארד דולר ארה"ב כאשר ייתכן שהנתונים בפועל גבוהים באופן משמעותי. 

 

סכסוכים מסחריים הינם תופעת לוואי טבעית של סחר בינלאומי, והמסחר הפלסטינאי-ישראלי אינו חריג לכך. עם זאת, היחסים המורכבים בין ישראלים לבין פלסטינאים יוצרים מספר אתגרים מיוחדים המקשים על יישובם היעיל של סכסוכים מסחריים בין הצדדים. 

 

רוב המסחר ההדדי בין שני הצדדים מורכב ממכירות מישראל אל האזורים הפלסטינאיים (סחר בין אזורים פלסטינאים לישראל קשור בעיקור לשירותי כוח אדם). מציאות זו מובילה פעמים רבות לכך שהצד הישראלי הינו הצד החזק במהלך המשא ומתן המסחרי. כתוצאה ישירה מכך, המשפט הישראלי לרוב מהווה את הדין החל בחוזה ובתי משפט ישראליים הינם בדרך כלל הפורום המוסכם ליישוב סכסוכים מסחריים בין  הצד הישראלי לזה הפלסטינאי בעסקה (בתי משפט פלסטינאים, ככלל, מאוד עוינים כלפי צדדים ישראלים ועל כן אינם מהווים אלטרנטיבה אמיתית, אפילו במצבים שבהם הצדדים מסכימים לכך);

  

על אף המאמצים בהסכמי אוסלו ליצור מנגנונים אכיפה הדדית של החלטות משפטיות, אכיפתם של פסקי דין ישראלים באזורים פלסטינאיים בלתי אפשרית כמעט.

 

כתוצאה משני הגורמים הללו, שני הצדדים ניצבים מול מציאות של הפסד מובנה ביחס לישוב סכסוכים מסחריים: הצד הפלסטינאי בדרך כלל מוכרח להסכים לפורום משפטי אשר לראייתו אינו הולם, בעוד הצד הישראלי עומד מול סכנה ממשית שהחלטותיה של הערכאה המשפטית הישראלית, שהן לטובתו, לא תיאכפנה (החלטות בערכאות משפטיות ישראליות לטובת פלסטינאים הינן אכיפות בישראל).   

 

תוך מודעות לסכנות הטבועות הנזכרות לעיל, עסקים שמעוניינים במסחר הדדי ישראלי-פלסטינאי בדרך כלל יבחרו באחד משלשת המודלים הבאים להתקשרויות עסקיות:

 

1. תשלום בעת מסירה – שיטת מסחר  לא מפותחת באופן יחסי שאמנם מבטיחה תשלום אך גם יוצרת קשיים מעשיים ניכרים במסגרת מסחר בהיקף רחב.

2. התחייבויות בנקאיות וערבויות אחרות –שיטה שאמנם מעלה את הסיכויים כי התשלום יבוצע אך גם כוללת עלות חוזית גבוהה.  

3. וויתור על מסחר הדדי ישראלי-פלסטינאי ומיקוד בשווקים אחרים מורכבים פחות.

 

כמובן, יצירת מנגנון, שיהיה בר קיימא, מקובל באופן הדדי ושפסיקותיו אכיפות, ליישוב סכסוכים מסחריים פלסטינאים-ישראלים יכול במידה רבה לשכך את הקשיים הללו, להסיר את המחסומים שפוגעים בהצלחת המסחר ההדדי, ולשפר באופן כללי את היחסים בין שני הצדדים.